מאבני נגף לאבני חן? דין הנאמנות בישראל

משטר הנאמנות הישראלי שלפי חוק הנאמנות היה, בעת שנחקק, חריג בקרב משטרי הנאמנות בעולם. בניגוד לרובם המכריע של משטרים אלה, החוק התיר יצירתה של נאמנות ללא העברת הבעלות בנכסים הכפופים לנאמנות לנאמן; לא הגביל את משך הנאמנות; יצר שני משטרי נאמנות שונים, שתחולת אחד מהם תלויה בדרך יצירת הנאמנות; וקבע נורמה מחדלית לפיה זכותו של נהנה על פי אחד ממשטרים אלה אינה ניתנת להמחאה, לשעבוד או לעיקול. בחוק הוטחה ביקורת חריפה, ובהצעת חוק דיני ממונות מוצע למחוק את רוב היבטי משטר הנאמנות הישראלי שהפכו אותו לחריג בינלאומי. אך הצעה זו מקוּדמת באיטיות רבה, ובינתיים עבר גל גדול של שינויים על משטרי הנאמנות שבשיטות משפט אחרות, שקירב רבות מהן דווקא לאותם היבטים של משטר הנאמנות הישראלי עליהם נמתחה בארץ ביקורת חריפה ושאותם מוצע, בהצעת חוק דיני ממונות, לנטוש.

המאמר בוחן מחדש את היבטיו יוצאי-הדופן של משטר הנאמנות הישראלי הקיים, ובודק האם אכן מדובר ב"אבני נגף", כפי שכינה אותם יהושע ויסמן, או שמא מהווים היבטים אלה דווקא אבני חן בכתרו של המשפט הישראלי. אני מסיק כי יש מקום להכניס במשטר הנאמנות הישראלי שינויים משמעותיים. בניגוד למוצע בהצעת חוק דיני ממונות, יש לשמֵר את מודל הנאמנות החלופי שמאפשר משטר הנאמנות הישראלי הקיים, לפיו ניתן ליצור נאמנות מבלי להעביר את הנכסים הכפופים לה לנאמן, ואף להכניס תיקונים בדין כדי לעודד את השימוש במודל חלופי זה בפועל. יש לקבוע כי משכן של נאמנויות יוגבל למאה וששים שנים מאז יצירת הנאמנות. משכן של נאמנויות לצרכי צדקה לא יוגבל. יש לקבוע הסדר מיוחד לעניין תחרות זכויות בין נהנה לבין נושה פרטי של הנאמן, לפיו במקרה בו לא יספיקו נכסיו הפרטיים של הנאמן לכיסוי חבויותיו הפרטיות, יגבר נושה פרטי של הנאמן, שלא ידע ולא צריך היה לדעת על הנאמנות, על זכויות הנהנה בנכסים הכפופים לנאמנות, ככל הנדרש לכיסוי החלק הנותר, וזאת בכפוף למספר תנאים נוספים. עוד ראוי לקבוע כי במקרה שכיס העושר של הנאמנות לא יספיק לכיסוי נשיית נושי הנאמן במסגרת פעילותו כנאמן, יישא כיס העושר הפרטי של הנאמן ביתרת נשייה זו. לעניין תחרות זכויות בין נהנה ורוכש נכס הכפוף לנאמנות מנאמן מפר, יש להוסיף להסדר המוצע בהצעת חוק דיני ממונות הוראה לפיה במקרה שזכיית רוכש בתום לב ובתמורה תגרום לנהנה הפסד שלא יכוּסה על-ידי העתקת זכויותיו שלפי הנאמנות לתמורה שנתן הרוכש, יוטל על הנאמן לפצות את הנהנה בשיעור ההפסד שנותר. יצירתן של נאמנויות בזבזן ונאמנויות שימור נכסים תוגבל: נהנים לפי נאמנויות כאלה יחויבו לגלות את דבר הנאמנות, את דבר השריון ממנו הם נהנים ואת היקף הנכסים הכפופים לו לצדדים שמולם הם עושים עסקאות ששווין מעל סכום מינימלי מסוים. בהעדר גילוי כזה, לא יינתן תוקף להוראה המשריינת שבכתב הנאמנות. הסכום שניתן להקצות לנהנה יחיד בנאמנויות מסוגים אלה יוגבל בתקרת סכום שתאפשר לנהנה ולתלוייו את רמת החיים הממוצעת שתשרור בישראל, נכון להרכב קבוצת תלוייו של הנהנה ולזמן הרלבנטי. הזכאויות המשוריינות מפני נושיו של אדם שבחקיקה הקיימת יקוזזו מן הסכום המקסימלי שיוּתר לשריין בנאמנות בזבזן או שימור נכסים. חובות מזונות, נזיקין, מסים ותשלומים אחרים לרשויות יוחרגו מן השריון בלא צורך בהכרעה שיפוטית. התחמקות מתחולת הוראות מנדטוריות שבדין הישראלי על-ידי החלת דין זר על נאמנויות, וכן החלת הוראות דין זר הסותרות את תקנת הציבור הישראלית, תסוכלנה על-ידי אי-הכרה בתחולת אותם היבטים של הדין שנבחר, הסותרים הוראות מנדטוריות שבדין הישראלי או את תקנת הציבור הישראלית.